גמול ההשתלמות מהווה גמול מקצועי שנקבע בהסכמים הקיבוציים, הניתן לעובדים שסיימו קורסים והשתלמויות מקצועיים בהיקף של‎ 400 שעות לימוד, העונים על כללים מסויימים מעבר לנדרש למילוי התפקיד אותו הם ממלאים, ובתנאי שהקורסים קשורים לתחום הרחב של ביצוע התפקיד אותו ממלא העובד.

מטרתו העיקרית של ההסכם בנושא גמול ההשתלמות, שנחתם ביום ‎ 10.5.79בין נציבות שירות המדינה לבין הסתדרות ההנדסאים והטכנאים, היה לתגמל את העובדים המדורגים בדירוג ההנדסאים והטכנאים, בעלי הכשרה מקצועית העולה על הנדרש לתפקיד שבו הם משובצים, ובתנאי שההכשרה וההשכלה קשורים לתחום ביצוע התפקיד אותו הם ממלאים. במשך השנים נחתמו הסכמים עם יתר האיגודים המקצועיים. כיום, קיימים הסדרים בנושא גמול ההשתלמות בכל הדירוגים בסקטור הציבורי, לרבות מערכת הבטחון, צבא ומשטרה.

ועדות גמול ההשתלמות פועלות בהתאם לאמות-המידה שנקבעו במוסד לבוררות מוסכמת, או בהסכמים קיבוציים הנערכים בין המעסיקים והאיגודים המקצועיים.

המלצות דו"ח ועדת קוברסקי, שעסק בניתוח שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה בנושא ההדרכה מייחסות חשיבות רבה לתכנון והכשרת כ"א בשירות הממשלתי והציבורי.

עפ"י עיקרי ההמלצות, יש "להרחיב ולהעמיק את פעולות ההשתלמות וההדרכה ולהעלות את מעמדם של עובדי המדינה בעיני הציבורי ובעיני עצמם כאנשי מקצוע ובעלי מיומנויות". ועל כן יש לבסס את ההדרכה על ה"צרכים האמיתיים" הנובעים מאופיים ומטבעם של התפקידים והעיסוקים השונים.

מכאן, שעל מנת לשפר את מערכות ההדרכה של הארגונים השונים ולשם העלאת רמתם המקצועית של העובדים יש לבססם על איתור מקצועי נכון ועדכני של הצרכים, כך שפעולות ההדרכה ייתפסו כמועילות ותורמות להשגת המטרות והיעדים של הארגון.

העקרון הבסיסי של גמול ההשתלמות הוא להשיג מטרות אלו ע"י שילוב העובדים בפעולות הדרכה הקשורות לתחום עיסוקם במגמה להביא לשיפור תפקודם.

עובדי מדינה מקבלי גמול השתלמות לשנים

(לפי סוג הגמול ולפי הדירוג השנים ‎ 2001- 2005)

2001-2005.doc

(לפי סוג הגמול ולפי הדירוג השנים ‎ 1997 - 2000) 

1997-2000.doc