סעיף 82.28 לתקשי"ר אוסר על פיטורי עובדת בהריון או בחופשת לידה - לרבות בחופשה מוארכת (בשל מחלת האם, אשפוז הילד או חל"ת) – וכן בתקופה המוגנת בת 60 הימים שלאחר שובה של העובדת לעבודה.

סעיף זה אף קבע כי ניתן לשלוח לעובדת בתקופה המוגנת הודעה על פיטוריה, ובלבד שהם ייכנסו לתוקף לאחר תום התקופה המוגנת.

לאחרונה, ובעקבות פסק הדין בעניין מורי (ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ. ילו בע"מ (טרם פורסם) – ראינו לנכון לשנות את התקשי"ר באופן שידגיש ויבהיר את זכויותיה של העובדת החוזרת מחופשת הלידה, ואת הרציונל העומד מאחורי התקופה המוגנת.

התקופה המוגנת נועדה לאפשר לעובדת הזדמנות כנה וממשית לשוב ולהשתלב בעבודה לאחר חזרתה מחופשת הלידה. לפיכך, על המשרד לסייע לעובדת לחזור ולהשתלב בעבודה, מבלי שהעובדה שיצאה לחופשת לידה תפגע בה באופן כלשהו.

יודגש, כי בניגוד למצב בעבר – חל איסור על פדיון התקופה המוגנת בכסף, ויש להשיב את העובדת בכל מקרה לעבודתה.

אך ורק בנסיבות חריגות, אשר אינן תלויות בעובדת ואשר אינן מאפשרות את החזרת העובדת למקום העבודה (למשל משרות אמון בעת חילופי שרים), ניתן לפנות לנציבות שירות המדינה אשר תשקול את האפשרות למצב אישור חריג לפדיון כספי של התקופה המוגנת.

יודגש כי כל האמור חל גם לגבי עובד שאשתו ילדה, ושוהה בחופשת לידה בהתאם לסעיף 33.331 לתקשי"ר.

הממונות על מעמד האישה מתבקשות להעביר הודעה זו לידיעת כל עובדי ועובדות המשרד, ולאשר את הפצת ההודעה באמצעות הטופס המצ"ב.                          

בברכה,

עו"ד טלילה שחל-רוזנפלד
הממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה