 |
- הסייגים החלים על העסקת קרובי משפחה בשירות המדינה הם חלק מהכללים הקיימים במשפט למניעת ניגוד עניינים. בהקשר זה נפסק כי מטרתו העיקרית של העיקרון בדבר מניעת ניגוד עניינים היא להבטיח את מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד וללא השפעות חיצוניות ושיקולים זרים.
- קשרי משפחה במשרד ממשלתי או יחידה מנהלית טומנים בחובם חשש מובנה להיווצרות מצבים לא רצויים, מתיחויות ושאר תופעות גלויות או סמויות הפוגמות בתפקוד השוטף והתקין במקום העבודה. ניתן לציין השלכות שליליות במספר הקשרים, וביניהם: השפעה בלתי תקינה בעת הגיוס של מועמד לעבודה; האפשרות לקיומם של שיקולים זרים בשלב של הכרעה בעניין קידומו או קביעת תנאי עבודתו, וכן השפעה שלילית על שאר העובדים במהלך העבודה השוטפת.
- הכללים בדבר קביעת סייגים מטעמי קרבה משפחתית נקבעו לפני שנים רבות וגרסתם הנוכחית נקבעה בשנת התשכ"ט-1969, ותוקנו לאחרונה בשנת התשל"ט-1979. כללים אלה אינם נותנים מענה לכלל המקרים הבאים לדיון בפני נציב שירות המדינה, שהוא הגורם המוסמך על-פי חוק לאכוף איסורים אלה ולאשר העסקת בני אותה משפחה באותו משרד או באותה יחידת סמך, מקום בו אין חשש לפגיעה בטוהר המידות.
- לפיכך, קבעה ועדת שירות המדינה, בתוקף סמכותה לפי סעיף 33 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כללים מתוקנים אשר פורסמו זה עתה בקובץ תקנות 6629 מיום י' בטבת התשס"ח (19.12.2007).
- יודגש, כי גם כיום וגם לאחר השינוי, אין פוסלים אדם המבקש להיכנס לשירות המדינה או למשרד מסוים רק בשל הסיבה שיש לו קרוב משפחה, אלא אם קיים חשש שבנסיבות העסקה של קרובי משפחה ייווצר קונפליקט. לסיכום נקודה זו: אדם זכאי להתקבל לעבודה בשירות הציבורי על-פי כישוריו מבלי שייפסל לשירות בשל טעם חיצוני שאינו תלוי בו, אלא אם תיתכן פגיעה בתפקוד השירות הציבורי.
- הכללים המתוקנים באים לאזן על זכותו של כל אדם להתמודד ואף לעבוד בשירות המדינה לבין הצורך למנוע ניצול קשרי משפחה.
- התיקון לתקשי"ר בהתאם לנ"ל (פרק משנה 13.3) ותיקונים אחרים כלולים בדפי ההחלפה המצורפים להודעה זו.
|
שמואל הולנדר |
|
נציב שירות המדינה |
|
|
