1.      סעיף 1 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 (להלן - "החוק"), קובע זכות להורה לזקוף 8 ימי היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, לשם טיפול בילדו החולה שטרם מלאו לו 16 שנים. לפי סעיף 1א לחוק, עובד שעבד שנה לפחות אצל מעבידו, יהיה זכאי לזקוף עד 90 ימי היעדרות לשם טיפול בילדו החולה במחלה ממארת שטרם מלאו לו 18 שנים, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, כמו גם ימי חופשתו.

2.      בנוסף לכך, ההסדרים הקיימים מאפשרים הגדלה של מנין ימי ההיעדרות הניתנים לזקיפה כאמור, בהתחשב בהיותו של ההורה הורה יחיד או מי שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, ולעניין מחלה ממארת - גם אם בן הזוג של ההורה הוא עובד או עובד עצמאי שלא נעדר מעבודתו או מעסקו.

3.      התיקון האחרון לחוק הנ"ל (תיקון מס 7) מבקש להוסיף על ההסדרים האמורים, זכות לזקיפה היעדרות על חשבון ימי מחלה צבורים או חופשה צבורה, לעובד שילדו - קטין או בגיר - הוא אדם עם מוגבלות שנזקק להשגחה או לליווי מיוחדים. במניין ימים אלה יבואו גם הימים הנזקפים לעניין מחלת ילד לפי ההסדר הקיים בסעיף 1 לחוק. כיום, עם התקנת תקנות חדשות לפי החוק הנ"ל, נקבעה פרוצדורה למימוש זכות זו, כמפורט בתיקוני התקשי"ר המצורפים להודעה זו.

4.      לעיתים קרובות נזקק אדם עם מוגבלות להשגחה ולליווי בשל מוגבלותו, הנפשית או הפיזית. זאת, בין אם ההשגחה והליווי הוא לשם טיפולים או שירותים מיוחדים הנדרשים לנוכח מוגבלותו, כגון: טיפולים פארה-רפואיים או שירותים תומכים אחרים, ובין אם אלה שירותים שגרתיים, כגון פנייה אל רופא המשפחה. משום כך, הורה של אדם עם מוגבלות נאלץ להיעדר מעבודתו מספר רב של ימים, ואילוץ זה אינו מסתיים בהגיע ילדו לבגרות. הרציונל אשר עומד בבסיסם של ההסדרים הקיימים בחוק, קרי היעדרות לצורך ההשגחה, הנדרשת על ילד, תקף גם במקרה של עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, לשם היעדרות בשל השגחה וליווי מיוחדים.         

5.      כדי לאזן בין זכויות ההורה העובד לבין צורכי המעביד ומקום העבודה, נקבע כי הזכות לזקיפת ימי ההיעדרות כאמור, כמו הזכות לזקיפת ימי היעדרות בשל מחלה ממארת של ילדו של עובד, תחול רק על עובד שעבד לפחות שנה אצל מעבידו. בהתחשב במספר הרב של הימים הניתנים לזקיפה, מוצע כי לצורך כך יוכל העובד לנצל, לפי בחירתו, את ימי המחלה הצבורים או את חופשתו הצבורה.     

6.      כמו כן, הארכת התקופה תתאפשר אם העובד הוא הורה יחיד, או מי שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או אם בן הזוג של העובד הוא עובד או עובד עצמאי שלא נעדר מעבודתו או מעסקו, וזאת כדי לאפשר את חלוקת הנטל בהתחשב בצורכי התא המשפחתי.

7.      נוסף על כך, יש מצבים שבהם האחראי המיידי על אדם עם המוגבלות אינו הורהו הביולוגי, ולפיכך הוחלט להרחיב את ההסדר גם להורה במשפחת אומנה וגם לאפוטרופוס, ואולם כדי למנוע כפילות בניצול הזכות, מותנית האפשרות של הורה לזקוף את ימי ההיעדרות בכך שאין הורה אחר שמימש את זכאותו לזקיפת ימי היעדרות. כל זאת, בלי לגרוע מהאפשרות של שני בני זוג עובדים לזקוף במצטבר שלושים ימים לצורך כך, לפי סעיף 1ב(א) לחוק.          

8.      החוק מתייחס להורים של אנשים עם מוגבלות, בין אם הם קטינים ובין אם לא. לתיקון זה של החוק יש השפעה על זכויותיהם של ילדים עם מוגבלות, המתבטא בשיפור האפשרות שעומדת להוריהם להיעדר מעבודה, לשם השגחה וליווי מיוחדים, גם שלא בימי מחלתם של הילדים.  

9.       תחולתו של תיקון חוק זה ביום כ"ח בתשרי התשס"ט (17.9.2009).      

10.      התיקון לתקשי"ר בהתאם לנ"ל ותיקונים אחרים נוספים מצורפים להודעה זו.

שמואל הולנדר

נציב שירות המדינה