1.      בהמשך להודעת נש"מ סט/2 מיום ג' בתשרי התשס"ט (5.10.2008), להלן הכללים שנקבעו בנוגע לסמכות ועדת הפיצויים המשרדית.          

2.      ועדת פיצויים משרדית תהיה רשאית לאשר  תשלום פיצויי פיטורים לעובד מתפטר בשיעורים הנקובים בפרק משנה 83.5 לתקשי"ר (ללא הגדלה),  אף כשסיבת ההתפטרות אינה בשל אחת מהסיבות הנזכרות בפסקה 83.311 לתקשי"ר, במקרים החלופיים הבאים:

1)        העובד מועסק בשירות המדינה למעלה משנה והוא מתפטר בשל אחת מהסיבות הבאות:

א)      מעבר למקום מגורים חדש, אשר מקום המגורים החדש רחוק יותר ממקום עבודתו (ללא התחשבות בקילומטרים כפי שמחייבות התקנות);

ב)       התפטרות לשם טיפול בילד גם לאחר גיל שנה ובלבד שלא מלאו לילד שנתיים;

ג)        יציאת בן הזוג לחוץ-לארץ בשל שליחות, עבודה או לימודים;

ד)       שליחות העובד מטעם מוסד ממלכתי או לאומי;

ה)       מצב בריאותי לקוי של העובד או של בן משפחתו על-פי מסמכים רפואיים, אף ללא פניה לוועדה רפואית (לפי המפורט בפסקה 83.311(ו) לתקשי"ר).

2)        העובד מועסק בשירות המדינה פחות מעשר שנים ולמעלה משלוש שנים בפנסיה צוברת ומתקיימים התנאים המצטברים הבאים:

א)      העובד ללא עבר משמעתי או הליכים משמעתיים מתנהלים (אלא אם התקבל אישור מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה);

ב)       העובד בעל הערכות עובד חיוביות;

ג)        מועד סיום ההעסקה (ביוזמת העובד) בשירות המדינה תואם וסודר בין העובד למשרד.

3.      עובד רשאי לערער על החלטת ועדת הפיצויים המשרדית בפני ועדת הפיצויים כמפורט בפסקה 83.631, וזאת לא יאוחר מתשעים יום מהמועד בו נמסר לו העתק ההחלטה.

4.      התיקון לתקשי"ר בהתאם לנ"ל ותיקונים אחרים כלולים בדפי ההחלפה המצורפים להודעה זו.           

 שמואל הולנדר