1.       סעיף 82.28 לתקשי"ר דן בסייגים לפיטורי עובדת בהיריון או בחופשת לידה וקובע, כי אין לפטר עובדת הנמצאת בחופשת לידה, בחופשת לידה מוארכת ובתקופה המוגנת של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה או ההיעדרות וכי אין למסור לה הודעת פיטורים למועד החל בתוך תקופות אלה.

כמו כן, נקבע כי מותר לשלוח לעובדת בתקופה המוגנת בת 60 הימים הודעה על פיטוריה ובלבד שהפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר תום 60 הימים.

2.       בפסק הדין בעניין מורי (ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ. ילו בע"מ (טרם פורסם), נקבע כי תכלית סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, הינו מתן הזדמנות ממשית וכנה לעובדת לשוב ולהשתלב בעבודה בתום חופשת הלידה.

לפיכך, נקבע בפסק הדין, כי על המעביד חלה חובה להשיב את העובדת לעבודתה בתום חופשת הלידה, וכי המעביד אינו רשאי לפדות בכסף את תקופת איסור הפיטורים לאחר תום חופשת הלידה (התקופה המוגנת).

3.       בהתאם לאמור, מתוקנות בזה הוראות התקשי"ר הנ"ל, באופן המחייב להשיב את העובדת לעבודתה  בתום חופשת הלידה או תקופה ההיעדרות לאחר הלידה, על מנת ליתן לה הזדמנות ממשית וכנה לשוב ולהשתלב בעבודה.

כמו כן, נקבע כי אין לשלוח הודעה על פיטורים בתקופת 60 הימים לאחר תום חופשת הלידה או ההיעדרות, אף אם הפיטורים אמורים להיכנס לתוקף לאחר תום 60 הימים.

4.       על אף האמור לעיל, נקבע כי בנסיבות חריגות, שאינן מאפשרות החזרה בפועל של העובדת למקום העבודה, ואשר אינן תלויות בעובדת (כגון: משרות אמון בעת חילופי שרים) - ניתן לפנות לנציבות שירות המדינה, אשר תשקול מתן אישור חריג לפדיון כספי של תקופת 60 הימים.

5.       התיקון לתקשי"ר בהתאם לנ"ל ותיקונים אחרים כלולים בדפי ההחלפה המצורפים להודעה זו.

שמואל הולנדר

נציב שירות המדינה